10 באפר׳ 2008

שמו היה ז'אן גובלן, אומן אריגה שחי במאה ה-16. הוא הטריף את אחוזות האצילים וארמונות המלכים, בשטיחי קיר צבעוניים, עליהם היו רקומים ציורים ועלילות בנות הזמן, באריגת שתי וערב. אבל המלכים של פעם הם לא העשירים של היום. במאה ה-21 הפך הגובלן לשם נרדף לקיטש החביב בעיקר על זקנים אגרנים, עם געגוע לקור של ארצות המזרח.
פרדריקה מורל, פרופ' בבית הספר ESAAD Duperré לאופנה ואמנות בפריס, היתה מוטרדת מהעובדה שהגובלן איבד מזוהרו ושעבודות הרקמה של סבתה עומדות לפנות את מקומן מהעולם יחד איתה, וכנראה לא למקום טוב יותר. לאחר שנפטרה, החליטה לנצל את עבודות הרקמה לשימוש משני ולהפוך אותן לפופים, הדומי רגליים, קופסאות אוכל או מגשים. הקונספט התרחב בהדרגה, והיום פרדריקה מרעננת גם יצירות אומנות אחרות. כל מוצר הוא one of ואפשר למצוא אצלה כל דבר שהוא אינו גובלן קלאסי התלוי על הקיר.



אין תגובות: