20 באוג׳ 2008

מהבלוג של רותם סגל.....לינק.
קוליות היא הסם הממכר של תקופתנו.מעבר לכך מדובר באופנות. המילה קול שימשה בעבר לתיאור משהו יחודי, ספונטאני, מושך. בהמשך, עם התחזקות עולם השיווק וטרנדים שיווקיים חל מהפך משמעותי ע"י משווקים במשמעות המילה: אתה קולי אם אתה לא מיוחד, אם אתה נראה ומרגיש בדיוק כמו שצריך להראות ולהרגיש.בשמים של קלווין קליין, מכונית פורשה, משקפיי שמש של גאפ,חדר כושר של אינשייפ, אנשים קולים מבינים באופן אינסטנקטיבי שהפסיכולוגיה של ההתרפסות - היענות לפיתוי התאגידי היא דרך לא ממש אמיצה לנהל בה את החיים.אנשים כאלה הם זן הולך ונכחד היום. מה נחשב היום לקולי? המרד- זה קול למרוד. הרבה מאד אנשים הסבורים שהם מורדים אינם כאלה למעשה. התרבות הקרטלית הצליחה למכור לנו בתחבולות "ממסד ומחתרת באריזה נוחה". אנחנו קונים אנרכיה כשךמעשה אנחנו קונים קונפורמיות תאגידית. אנחנו קונים דפוס מורד המוכן מראש במקום לייצר לנו דפוס משלנו. בתי האופנה הגדולים והמפורסמים ביותר ינסו למכור לכם לבוש "אחר", מספרות ינסו לשווק לכם מראה "אחר", העיקר שתראו "שונים". אתם שונים כמו כולם. אתם קולים. בואו נודה בעובדות- כשנחנו מתלבשים לפי צו האופנה נוהגים במכונית אופנתית ומזמינים בקבוק של קברנה סוביניון אתם פשוט מתרברבים. כפי שג'ולייט שור כלכלנית מהארוורד מציינת, הפגנת עושר ראוותנית כזו היא בסופו של יום פעולה פוליטית. אי שיוויון ואקסלוסיביות אינם קולים. תרבות המדרבנת יצירת פערים והערצת בני המזל ואלו שיש להם מעידה על קשיחות לב, היעדר אינושיות, יהירות ודריכה גסה על יבלות של אחרים. תרבות שממשיכה לדרבן אנשים לצרוך עוד ועוד אינה קולית ואנשים שמתפתים לכל מה שהיא מטיפה לו הם אנשים מהסוג הלא קולי הכי גרוע:הם פראיירים

אין תגובות: