לזרוק או לא לזרוק?! זאת השאלה.

השמלה ישנה מאד, יש לי אותה לפחות 10 שנים,אני לא זוכרת בדיוק

מתי ואיפה קניתי אותה,אני משערת שב"ריפ" רחובות.

היא תלויה בארון שלי כמה שנים טובות והנה היום מצאתי לה שימוש,

לבשתי מעליה חולצה וסריג והיא הפכה לחצאית מעניינת.

את הסריג שמנת קניתי מ"ג'ויה" (רחובות),עבדתי שם לפני כמה שנים

אז (כמובן!) יש לי כמה פריטים שקניתי על חשבון המשכורת.

הכי נורא זה לעבוד בחנות בגדים לשופקוהולית כמוני.

אז הנה הוכחה לכך שצריך לשמור את הבגדים הישנים,גם אם  נראה

שלעולם לא נלבש אותם עוד!!!

חולצה-פוקס

סריג-ג'ויה

שמלה-ריפ(?)

גרביון-יודפת

נעליים-רוני קנטור

  אאוטפיט יומולדת

חולצה-אילוצ'קה

חצאית-יד שנייה

נעליים-"רק שנייה" גדרה

תיק-סלון סלומה

*תודה לקרן שביט על הצילום

  חגיגות יום הולדתי חלק ב'

בעיקרון הגעתי לשוק הפשפשים כי עניינה אותי חנות

אחת ספציפית שקראתי עליה כאן.

one bedroom נמצאת ברחוב יהודה מרגוזה ואם החנות של זיוה היא

גן עדן לאוהבי הוינטאג' אז one bedroom זה גן עדן לאוהבי העיצוב,

האסתטיקה ופריטי אופנה של מעצבים כמו:אלף אלף,קרן ברוק,תכשיטים

של תמרה,רוני קנטור ועוד…

יש גם וינטאג',אתם יודעים בכל זאת זה שוק הפשפשים וברומא תנהג כרומאי.

כשעשיתי סיבוב בחנות,לקחתי לידיי ג'קט מהמם של אלף אלף ואמרתי זה שלי,

אבל אז ראיתי נעלי עקב מושלמות של רוני קנטור בכחול שהיו כ"כ נוחות שלא יכולתי

להוריד ושמלות מהממות גם כן שלה ופריטים של קרן ברוק שאהבתי וראשי התחיל

להסתחרר  וליבי הלם בחוזקה,מכירות את ההרגשה? שאתן בהיי? זה מה שקרה

לי.

טוב,שחף היה איתי אז ברור שלא יכולתי לצאת עם כל החנות,הייתי חייבת לבחור!

החלטתי ללכת על נעלי העקב הכחולות והשמלה הכחולה של רוני קנטור.

בקיצור בנות סורו לשם מיד,יש שם עכשיו סייל שאפשר לקרוא עליו בעמוד

הפייסבוק של החנות.

 

                                             הנבחרת המנצחת

*התמונות צולמו בנייד

חגיגות יום הולדתי-חלק א'

השנה כשתכננתי את יום הולדתי,רציתי לעשות משהו אחר,

כל שנה אני נוסעת לשוק הפשפשים ואוכלת ב"פועה".השנה

רציתי לנסוע לירושלים,להסתובב בעיר העתיקה,בשוק מחנה

יהודה וכו'…

ככל שהתקרב התאריך המיוחל היה לי יותר ויותר קשה לוותר

על ת"א,אז החלטתי ללכת על מה שעושה  לי הכי טוב,

הכנתי רשימת חנויות מומלצות  ולפיכך ארגנתי מסלול,

מתחילים בשוק הפשפשים,נוסעים לדיזינגוף (היו לי נעליים

בתיקון אצל קאלה)+שוק העתיקות כי זה היה ביום שלישי ולסיום מתחם בזל

כי מאד רציתי להגיע לחנות של אלומה קליין.

הגענו בבוקר לפשפשים ולא יצאנו משם,בראשונה עשינו סיבוב בדוכנים

של כל הפיצ'פקס וקנינו לילדים מתנות,לנבו ספינת מפרשיות קטנה ולאלומה בובת

מיני מאוס קטנה,משם עלינו לרחוב רבי נחמן ושם מצאתי את שאהבה נפשי,

גן עדן לאוהבי וינטאג',החנות של זיוה.קניתי שמלות,מטפחות והאוצר הכי

שווה,ילקוט אדום של פעם.בעודי מפשפשת שם בהיי,שחף אומר לי שנראה לו

שהוא ראה את קרן(שביט),לא האמנתי.התקשרתי אלייה והיא באמת הייתה ברחוב

מקביל לנו.מאושרות התחבקנו והתנשקנו והיא כיבדה אותי בכמה צילומים שאחד

 מהם מופיע בבלוג שלה.

 

                                         החנות של זיוה

                                            פלשתינה

         "נקודות חן"-הארון הזה נכנס לליבי ולא מצליח לצאת.

 

                                             דוכנים
*התמונות צולמו בנייד

כל דבר לטובה

שבוע שעבר הוצאתי ממגירת הנעליים זוג שאני כמעט לא נועלת…

לאאוטפיט שלבשתי רק הן התאימו,הן היו נעלי בלט שחורות עם פרח,

שטוחות מאד.

בקיצור נעלתי אותן בבוקר,לקחתי את הילדים לגן וכשחזרתי שמתי לב

שהן קרועות בצד,בחיבור לסולייה,ניסיתי בהתחלה להדביק אותן עם גוטרמן

אבל לא היה סיכוי,גזרתי את הפרחים והשלכתי אותן בצער רב לפח.

את הפרח הדבקתי לקשת מוזהבת שהייתה לי והתוצאה לפניכם.

 

 

 

 

 

 

 

סריג:אייץ אנד או

צעיף:זארה

מכנס:רונית אוחנה-קליין

נעליים:פול אנד בר