ביום רביעי האחרון נסעתי עם משפחתי למרינה בהרצליה.
גיסי עבר לא מזמן קורס סקיפרים והחלטנו על הפלגה משפחתית
של שלוש שעות ,סתם ללב ים.
עלינו כולנו מאושרים ליאכטה (במיוחד אני שמתלהבת מחוויות כאלה של
החיים הטובים) ולא עבר הרבה זמן משהתחילו ליפול פניי.
הקאתי שלוש פעמים,לא יכולתי לדבר,היה אסור לי לעצום עיניים כי זה
עשה לי סחרחורת ובקיצור רציתי למות,ממש למות,עד כדי כך זה היה רע.
לצערי נאלצנו לחזור אחרי שעתיים בלבד והכי מצער שהתחלתי להרגיש טוב
כשהיינו בחזרה.
תכננתי להצטלם יפה לבלוג אבל לשווא,יש לי כמה תמונות מתחילת המסע.
*לפחות קיבלתי גלידה טובה אחר-כך וטיול ל"חדרים" בסלמה.
חולצה-אלומה קליין (שפתחה סוף סוף פייסבוק ואני שמחה על כך)
מכנסון-אמריקן אפרל
חגורה-מנגו עודפים
טייץ-TNT
נעליים-(שהיו בצהוב חרדלי אבל לצערי לא רואים אותם) פול אנד בר
8 תגובות:
העיקר שעכשיו את מרגישה טוב ושהיית לבושה מהמם!!
:)
אין מה לעשות תמיד בחזור מרגישים יותר טוב, המכנסון מקסים!
החולצה מהממת!
איזה כייף אחלה רעיון , חבל שלא נהנית :( הילדים נהנו?
פטיט וליטל בלק דרס,תודה רבה.
מיטל תודה,למזלנו לא לקחנו אותם,רצינו לעשות את ההפלגה הראשונה בלעדיהם כדי לבחון את העניין,וזה הסתבר כמעשה חכם.
זה דבר שמתרגלים אליו, לפחות נהנית בחזרה לחוף (אולי בגלל הידיעה שחוזרים?)
נהניתי כי בחזרה כי כבר הייתי בהשפעת כדור נגד בחילות שהייתי צריכה לקחת לפני ההפלגה.
:(
העיקר שהתלבשת יפה וחזרת עם שתמונות שוות. וטיול ל"חדרים" נשמע לי כמו פיצוי שווה על הסבל בלב ים.
אני מאמינה אחרי כמה הפלגות את תתרגלי ולמדי ליהנות מהשלווה והרוגע של הים :)
הוסף רשומת תגובה