סינר ורוד רומנטי

זה סינר נוסף של קולקציית הסינרים שלי.אני אוהבת בו את הרומנטיות,את התחרה הורודה העדינה,את
הפפיון הקטן,את המלמלה למטה,אני מאוהבת!כמו שאתם רואים,אני מכינה את הסינרים מקומבניזונים ישנים.
הקומבניזון הוא חומר גלם שאני מאד מאד אוהבת לעבוד איתו ובעבר הכנתי ממנו תיקים ובהמשך אני מתכננת
להוציא גופיות.נהנתי לקרוא את התגובות כאן וגם בפייסבוק,תודה לכל הנשים התומכות ותודה מיוחדת לחברה
מיוחדת, קרן מיסוק שנותנת לי את האומץ והכוחות לעשות את מה שאני הכי אוהבת לעשות.
תודה יקירתי.

קולקציית סינרי החצאיות יוצאת לדרך…

 





החלטתי להתחיל שוב ליצור ולעצב,יותר נכון להמשיך ליצור ולעצב.אני יוצאת בקולקציית סינרי חצאית. אלו
סינרים שנלבשים מעל חצאיות/טייצים ונותנים לכל הלוק מראה וינטאג'י,מגניב.אני אוהבת שהלוק הוא מסוגנן
ומיוחד ולכן אני מאד מתחברת לדברים מיוחדים.עוד משהו שאני מאד אוהבת הן התחרות ויש לי אוסף לא
מבוטל של סרטי תחרה בכל הצבעים,הגדלים,הרוחבים,זה מצטרף לאוסף הכפתורים ומזה אני בונה את
הקולקצייה הראשונה שלי.היום עשיתי קנייה משובחת נוספת של תחרות,מפיות ומפות וינטאג' ותהיה חגיגה.
מוזמנות להגיב,חשובה לי דעתכן…
נ.ב.
תראו את התיק החדש שלי!!!

משוודיה באהבה

בצעירותי היו לי כפכפים חומים שהייתי חורשת עליהם.אני זוכרת שבאמצעותן היה לי מרד קטן בהורים!
הייתי הולכת איתם עד שהסוליה הייתה משופשפת לגמרי ורק כשבאמת כבר לא יכולתי ללכת איתם,הייתי
קונה חדשים.אמא שלי הייתה משתגעת מזה,במיוחד היא הייתה משתגעת מהרעש שהם היו עושים.
היום הכפכפים קיבלו צבעים חדשים ועיצוב מחודש והוגבהו בכמה סנטימטרים.אני מאד אהבתי!!!
המחירים אגב ממש בשמיים אלו שבתמונה עולים 1350 ש"ח. (תיקון טעות-הנעליים עולות 810 ש"ח לפי
חישוב שהשער הוא 3.6)
לינק לחנות השוודית.

טירוף הבליית'

שוב נתקפתי בטירוף הבליית'.למי שלא מכיר זאת שילה וקניתי אותה בשנת 2007,נעים מאד! היא עלתה לי
לא מעט ומאז היא סתם ישבה בחדר,מחכה.השכנות שלנו(הילדות)כל הזמן היו שואלות אותי:"איפה שילה?"
והייתי צוחקת ואומרת שעכשיו היא ישנה.
שילה התעוררה לחיים.
זה קרה בזכות כמה נשים מהארץ שנדבקו באותו חיידק בדיוק ועכשיו יש לי עם מי לקשקש על בובות.
אז מה יש לנו?
קומונה בתפוז
קבוצה בפייסבוק
והמון אהבה.



בשבוע שעבר סרגתי לה כובע חדש וצפו לעוד גודיז…
אגב הבובות מחליפות עיניים לארבע צבעים כל אחת כששתיים מהן פונות לצד ושתיים לצד,לשילה יש בצבע
כתום,ורוד,ירוק וכחול.

סרוגים…

 
 

מהממות…

תקריב.

את מרתון החצאיות הסרוגות התחלתי בזכות נוי,הבלונדה.היא הייתה הראשונה לקנות ממני חצאית ואחריה
הגיעה חברתה סתיו ואחריה מאי,שאת החצאית שלה סיימתי היום ולכן לא הספקתי לצלמה.
הצעתי לצלם אותן לבלוג והן מאד התרגשו.צהריים אחד בספונטניות,הן אצו רצו להתלבש (אני מתארת לי
אותן מצחקקות) עשו לעצמן סטיילינג (באמצע החורף התעקשו על גופיה) והגיעו לצילומים.על הפוזות הן
אחריות וכן על היופי.

More from jerusalem

יום לפני היום הולדת הלכתי לספר,ביקשתי קארה ישר וזה מה שקיבלתי למרות מורת רוחו:
ספר:"אולי תעשי מדורג?"
אני:"לא,קארה ישר"
הספר:"את יודעת מה זה מדורג?"
אני:"אני יודעת מה זה מדורג,אני רוצה ישר".
עד פה סוגיית התספורת!

 
נמשיך עם ירושלים.שוטטנו לא מעט,רחוב בצלאל,הלל,קינג ג'ורג',יפו ונאדה,שום חנות.זה אחרי הסיבוב
הראשון במחנה יהודה שגם לא הניב שום שופינג איכותי.הייתה שם חנות מעצבים אחת שמדדתי בה עגילים
מקסימים אבל החלטתי לוותר עליהם ועכשיו אני מצטערת על כך,בקשר לבגדים שום דבר שעניין אותי.




נתקלנו בחייט מפעם והחלטנו להכנס…

 

אכלנו באיצ'יקדנה ההודית ונהנו מאאאאאאדדדדד!!!הטעמים היו ערבים מאד לחך ובכל ביס הייתה מורגשת
ההשקעה והאהבה.


ופה בתמונות האחרונות אתם רואים את הגלגל שהציל אותי!חנות וינטאג' מאלפת בשם נעמי,לא זולה אבל
איכותית,מסודרת,שופעת בכל טוב ושתי מוכרות נחמדות.היא נמצאת בשוק,ברחוב השזיף 6 וכמה מזל יש
לי שמצאתי אותה.שוב וינטאג',שוב אהבה ישנה…
סופ"ש נעים

יום הולדת/ירושלים/קארה חדש

  בדרך כלל את יום ההולדת שלי אני חוגגת בת"א,בדרך כלל בשוק הפשפשים.כבר בשנה שעברה עברה לי
מחשבה לסטות מהמסלול הרגיל ולבקר בעיר הבירה אך מהר מאד שיניתי את דעתי.טוב,אפשר להבין,הייתי
צעירה אז,צעירה וחכמה.השנה אמרתי אני הולכת על זה והייתי נרגשת מהרעיון.שמעתי וקראתי רבות על
ירושלים החדשה והמגניבה,ירושלים של חנויות מעצבים,מסעדות ורומנטיקה אבל סורי שאני מנפצת פה
את המיתוס,היה מאד מאכזב.




חלק מההנאה שלי ויסלחו לי או יקפצו לי כולם זה שופינג גם אם הפצרתי בפני שחף שהפעם זאת לא המטרה,
זאת בהחלט הייתה מטרה נעלה.בבבחחחח,על מי אני עובדת?! לא היה שם פירור או חצי פירור לקנות.טוב,
אני מגזימה הייתה חנות אחת או שתיים.

 
 
אז כן, נחמד להסתובב בסמטאות ויש אווירה שונה ואם זאת לא הייתה היום הולדת שלי,אולי גם הייתי נהנית
אבל כבר אמרתי לכם,אני אם אני לא קונה משהו,אני מתחילה להתחרפן,להשתגע,להתעצבן.
מכורה? כנראה!


טו בי קונטיניו…

עוד מכירה שווה של קרן שביט

בובות וכל טוב

טוב,אתם כבר יודעים שאני חולת בובות,לצערי או לשמחתי זה הולך ומתגבר עם הגיל של אלומה.ככל שהיא
גדלה ומשחקת בבובות יותר ויותר כך גם התשוקה שלי גוברת.אני מוצאת את עצמי מתעסקת בזה יותר מהנחוץ.
אתמול כשסיימתי לנקות את הבית,התחלתי להוציא את המשחקים שלה מהחדר ולסדר לה אותם בהול,יענו
מסדרון.היא שיחקה שם לפחות שעה וחצי,אני כבר הלכתי לנמנם.בקרוב יהיה לנו גם מטבח של"פטיט",אז החגיגה
תימשך וגם היום הולדת שלה מתקרבת אז גם נוציא לה את סט הקונדיטוריה.בינתיים עד שיהיו תמונות של פינת
המשחקים שלנו,תהנו מבלוג נחמד ויוצרת מוכשרת שמתעסקת לא מעט במיחזור.